שחקן חדש במגרש - סקירה עדכנית על הוריאנט ההודי

בימים אלו מתמודדת הודו עם גל תחלואה בהיקף חסר תקדים אפילו בהשוואה ל״שיאניות״ הקורונה כמו ארה״ב וברזיל. נכון להיום, עפ״י הנתונים הרשמיים של ארגון הבריאות העולמי מספר הנדבקים היומי (1) נושק ל- 400 אלף ואילו מספר הנפטרים היומי מתקרב לארבעת אלפים. אם לא די בכך, ההערכות הן שמדובר בנתונים חלקיים בלבד אשר אינם מייצגים נאמנה את המספרים בפועל. רק מספר חודשים קודם לכן הצליחה הודו להתמודד בהצלחה יחסית עם גל התחלואה הקודם וההערכה הייתה ששיא המגיפה כבר חלף כפי שדווח ע״ מומחים בכתב העת (2) Nature. הערכה זו התבססה בין היתר על מחקר שפורסם (3) ב-Lancet וממנו עלה כי רבע מאזרחי המדינה נחשפו כבר לנגיף מה שאמור היה לספק לאוכלוסיה הגנה מסוימת .

כעת, ובמקביל לזיהוי הוריאנט בעשרות מדינות נוספות שבראשן בריטניה, ארה״ב וסינגפור, מנסים חוקרים להבין את הגורמים להתפרצות הקטלנית:

הוריאנט ההודי- החשוד המיידי להתפרצות המחודשת הוא הוריאנט ההודי (B.1.617), הידוע בכינוי הוריאנט בעל המוטציה הכפולה. וריאנט זה מכיל בתוכו מוטציות נוספות אך שמו ניתן לו בזכות שתי מוטציות בחלבון הספייק (L452R,E484Q). חלבון זה אחראי בין היתר להתקשרות של הנגיף לתאי הגוף ומהווה מטרה לנוגדנים המיוצרים בגוף לאחר הידבקות או חיסון (4). מוטציות אלו מוכרות מוריאנטים מברזיל, קליפורניה ודרום אפריקה. ממחקרים קודמים עלה כי הן אכן משפיעות על יכולת ההדבקה של הנגיף ומקשות על המערכת החיסונית של הגוף להתמודד איתו(4,5) אך ההשפעה המשולבת של שתי מוטציות אלו עדיין לא ידועה. הוריאנט ההודי נפוץ במדינת מהאראשטרה, השנייה בגודל אוכלוסייתה בהודו, וככל הנראה משחק תפקיד בהתפרצות הנוכחית. עם זאת, לא ניתן כיום לקבוע מהימנה את מידת שכיחותו של הוריאנט אל מול הוריאנטים האחרים הנפוצים בהודו, בדגש על הבריטי והדרום אפריקאי(10). זאת בשל חוסר היכולת של הודו לרצף מספר דגימות גדול ועל כן הנתונים המגיעים ממקודי ההתפרצות דלים מאוד.

ריחוק חברתי – עם סיומו של גל התחלואה הקודם הלך רוח של ״ניצחון״ על הקורונה הלך ותפס תאוצה בקרב האוכלוסייה. למעשה, לאחר הגל הקודם ההגבלות הוסרו, המשק והלימודים נפתחו והממשלה נמנעה מאכיפה של הנחיות הריחוק החברתי. יתרה מזאת, אירועים המוניים כדוגמת טקסים דתיים, אירועים פוליטיים בנוכחות ראש הממשלה ואירועים משפחתיים התקיימו ביתר שאת כפי שתואר(6) ב-Nature ובמקורות נוספים(9,10). עובדה זו מקשה על היכולת לבודד את השפעת הוריאנט על מימדי התחלואה ולהבין את חלקו בהתפרצות הנוכחית. על כן, נדרש מידע נוסף גם ממוקדי הדבקה אחרים מחוץ להודו. בנוסף, נראה כי התחלואה בגל הקודם לא התפזרה באופן אחיד ונפוצה יותר באזורי הכפר, כאשר האזרחים העמידים יותר בערים הצליחו להימנע מהידבקות. עם הסרת המגבלות וחזרה לשגרה, נצפתה עליה בתחלואה בקרב איזורים שנחשפו במידה פחותה לנגיף בגל הקודם (6). יש ביכולתה של תופעה זו להסביר את נתוני התחלואה העומדים בניגוד לנתוני המחקר (3) אשר הראה כי חלק גדול מהאוכלוסייה אמור להיות מחוסן עקב חשיפה קודמת.

חיסונים- עד לפרוץ הגל הנוכחי חוסנו בהודו במנה הראשונה פחות מ-10 אחוזים מהאוכלוסיה ורק שני אחוזים חוסנו באופן מלא בשתי מנות חיסון. שיעור התחסנות זה לא יעיל מספיק על מנת לספק הגנה ברמת האוכלוסיה וכמובן לא מאפשר לחוקרים לבחון את יעילותו בבלימת המגיפה בקנה מידה גדול. בנוסף, מתן החיסונים בהודו מתבצע באותן מרפאות בו החולים בנגיף מקבלים טיפול ולכן קיימת סבירות שרבים מהמתחסנים עלולים היו להידבק בעת קבלת החיסון(6).

יעילות החיסון כנגד הוריאנט ההודי:

במחקר(7) שנערך והתפרסם ע"י המכון הלאומי לוירולוגיה בהוד, נמצא כי החיסון ההודי (Covaxin) מצליח לנטרל בהצלחה את הנגיף בתנאי מעבדה בהם נבדק. אמנם נמצא גם כי אכן ישנה ירידה ביעילות החיסון, אך היא שווה בערכה לירידה ביעילות החיסון של פייזר אל מול הנגיף הבריטי ועדיין מאפשרת להתמודד עם הנגיף בצורה טובה. ניתן לראות הוכחה לכך במחקר ( שנערך בישראל והראה כי על אף הירידה ביעילות החיסון של פייזר אל מול הוריאנטים מדרום אפריקה ובריטניה רמת התחלואה בישראל נשארה נמוכה. זאת בזכות חיסון בקנה מידה רחב וטיפול אפידמיולוגי במקרי ההדבקה שמתגלים. מייסד חברת ביונטק, אואור שאהין, הודיע שהיעילות של החיסון של פייזר-ביונטק כנגד הוריאנט ההודי נחקרת. בנוסף, טען שהוא מעריך שהחיסון יהיה יעיל כנגד וריאנט זה כיוון שהוא כולל בתוכו מוטציות אשר החיסון נבדק כנגדן בעבר.

לסיכום, ניתן לומר שמצב התחלואה בהודו מדאיג ומעלה סימני שאלה בנוגע לגורמים האחראים להתפרצות הנרחבת. עם זאת, מהממצאים שנאספו עד כה קשה להצביע באופן מפורש על מידת הסכנה של הוריאנט בהיבט פוטנציאל ההדבקה וכן בנוגע לחומרת המחלה שהוא גורם ביחס לוריאנטים נפוצים אחרים. העובדה שהוא כולל שתי מוטציות בחלבון ה-Spike אכן מעלה חשש בנוגע להשפעה המשולבת של שתיהן אך טרם פורסמו ממצאים בנושא. תוצאות המחקר שנערך בהודו אכן מעודדות אך יש צורך במידע נוסף לגבי פרופיל המגיפה במדינות נוספות וכן מחקרים הבודקים את יעילותם של חיסונים נוספים.

ממגוון מקורות עולה הטענה כי מדיניות הממשל והתנהגות האוכלוסייה האזרחית בהודו תרמו חלק משמעותי מאוד להתפרצות המחודשת של המגיפה (6,9,10). עובדה זו מקשה על החוקרים להפריד בין הגורמים ולהבין את הסיבה להתפרצות. מאחר ולא קיים מספיק מידע בנוגע לשכיחות הוריאנט ההודי מתוך כלל המאובחנים לא ניתן כרגע להגיע למסקנה חד משמעית אך לא מן הנמנע שהמצב הקיים הוא שכלול של מספר גורמים. נראה כי יש צורך במידע נוסף והמשך מעקב אחר נתוני התחלואה בוריאנט זה במדינות נוספות. במישור קבלת ההחלטות בישראל מומלץ להמשיך במבצע החיסונים שיעילותו כבר הוכחה אל מול וריאנטים שונים. בנוסף, חשוב להמשיך ולאבחן חולים בוריאנט ההודי על מנת לקטוע את שרשראות ההדבקה בהקדם, לפחות עד אשר יתפזר הערפל בנוגע לוריאנט זה.

מקורות:

  1. https://covid19.who.int/region/searo/country/in
  2. https://www.nature.com/articles/d41586-021-00705-9
  3. https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3797589
  4. https://assets.publishing.service.gov.uk/…/Variants_of…
  5. https://www.cell.com/cell/fulltext/S0092-8674(21)00505-5
  6. https://www.nature.com/articles/d41586-021-01059-y
  7. https://www.biorxiv.org/…/2021.04.23.441101v1.full.pdf
  8. https://www.medrxiv.org/con…/10.1101/2021.04.06.21254882v1
  9. https://www.pbs.org/…/covid-19-is-out-of-control-in…
  10. https://www.nytimes.com/…/asia/india-covid19-variant.html

 

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook