ממצאים חדשים לגבי דרכי ההעברה האפשריות של נגיף הקורונה החדש

כולנו כנראה יודעים שדרך ההעברה העיקרית של נגיף הקורונה היא ישירות מאדם לאדם, על ידי רסיסים שמועברים בעת עיטוש, שיעול, ואולי אף דיבור חזק. אך לאורך החודשים האחרונים שמענו אינספור שמועות ונתונים, מבוססים יותר ופחות, על דרכי ההעברה האחרות – האם צריך לחטא את הקניות מהסופר? האם בטוח להתרחץ בבריכה? ומה עם אכילה במסעדות, האם יש סיכון להדבק מכלים שלא נוקו כמו שצריך?

על כל השאלות הללו ועוד ננסה לענות היום, בעזרת נתונים חדשים שעולים ממחקרים בשבועות האחרונים.

1. העברה דרך מגע במשטח נגוע – ממחקרים חדשים עולה כי הסיכוי להדבקות בנגיף הקורונה בשל מגע במשטח/חפץ שאדם חולה נגע בו הוא קטן מאוד. וירולוגים בגרמניה ביצעו ניסויים בהם הם ניסו לבדוק האם ניתן למצוא נגיף בעל יכולות הדבקה על חפצים דוממים, והגיעו למסקנה שבכדי להדבק בצורה כזו, צריך שהתרחישים הבאים יתקיימו:
   • יש צורך במרווח זמן של פחות מ-30 דקות מרגע שאדם חולה מתעטש (כמות הרסיסים הגדולה ביותר) ישירות על החפץ ועד שאדם אחר נוגע בחפץ.
   • האדם שנוגע בחפץ נדרש לקחת שאיפה גדולה ועמוקה מהחפץ, ממרחק קרוב
   • גם בהנתן התקיימות התנאים הנ"ל, יש צורך בהעברה של לפחות 1,000 עותקים חיים של הנגיף (בעלי יכולת הדבקה) שישאפו יחדיו כדי לחולל הדבקה, והסיכוי לכך נמוך.
   • בהתאם לפרסום המחקר הנ"ל, ה-CDC (המרכז לבקרת מחלות האמריקאי) שינה את ההנחיות באתרו כדי לשקף שהאפשרות להדבקות מהסביבה (ולא ממגע ישיר עם בני אדם) הינה בסבירות נמוכה מאוד.
2. העברה דרך מזון – מפני שהנגיף הינו נשימתי, כפי הנראה הוא מועבר רק בהפרשות ממערכת הנשימה, אך גם בהנחה והפרשות אלו עשו את דרכן לאוכל שלנו, מחקר שהתפרסם לאחרונה מאפשר לנו להגיד עכשיו להגיד ברמת וודאות גבוהה, שהנגיף לא ישרוד את אמבטיית החומצה שהוא יקבל בתוך הקיבה שלנו. החוקרים ראו שהנגיף עובר אינאקטיבציה (כלומר, מאבד את יכולת ההדבקה והפעולה שלו) תוך כ-10 דקות של רחיצה במיץ הקיבה החומצי.
3. העברה דרך צואה (במונח המקצועי – פקו-אוראלי) – מספר מחקרים הראו כי ניתן לבודד את החומר הגנטי (RNA) של נגיף הקורונה החדש מצואה של חולים, אך האם זה אומר שניתן להידבק דרך שימוש בשירותים מלוכלכים \ ידיים לא שטופות היטב \ ברז נגוע? צוות החוקרים שבדק את עמידות הנגיף לחומציות הקיבה ראה גם שהנגיף אמנם יכול להשתלט על תאים בדפנות המעי, אך גם שם הוא עובר נטרול לאחר כ-5 שעות בשל החומציות. בנוסף, מתוך 10 חולי COVID-19, אצל 3 נמצא RNA נגיפי בצואה, אך לא נמצא ולו עותק אחד חי ופעיל של הנגיף. משמע – המצאות חומר גנטי לא אומר בהכרח שקיים נגיף פעיל ובעל יכולת הדבקה.
4. העברה דרך דיבור – הפרשות ממערכת הנשימה מקוטלגות לפני גדלים (ראו תמונה מצורפת). רסיסים מפוזרים כאשר אנחנו נושמים, מדברים, צוחקים, משתעלים או מתעטשים, וגודל הרסיס קובע האם הוא מוגדר כ "טיפה (droplet)" או "אירוסול (aerosol)".ישנה חשיבות באבחנה זו, מפני שככל שהרסיס קטן יותר, הוא יוכל לנוע רחוק יותר ולאורך זמן ויש סיכוי יותר טוב שהוא יצליח לגרום להדבקה במערכת הנשימה התחתונה.

   יחסית לשיעול או עיטוש, דיבור אינו מייצר מספר רב של טיפות, אך כן ישנה היווצרות של אירוסול. חלקיקי אירוסול מאדם חולה אכן מכילים נגיף פעיל, אך השאלה היא כמה זמן הנגיף שורד, וכמה עותקים ממנו מועברים?

   עד היום רוב המחקרים שבדקו העברה דרך דיבור עשו זאת בצורה מאוד מלאכותית, על ידי ריסוס בעזרת מכשירים וספריים למיניהם, מה שלא באמת משקף את כמות הרסיסים שבני אדם מייצרים בזמן דיבור.

   במחקר שהתפרסם לאחרונה, חוקרים ביקשו מבני אדם לדבר, וראו שאדם ממוצע מייצר כ-1,000 חלקיקי אירוסול שיכולים להעביר בתוכם נגיף במהלך דקת דיבור. תזכורת – יש צורך בכ-1,000 עותקי נגיף פעילים שיכנסו למערכת הנשימה שלנו בכדי לחולל הדבקה.

   זאת אומרת שבכדי להדבק מאירוסול של אדם חולה ש"מרסס" באופן ממוצע במהלך הדיבור, צריך שכל 1,000 החלקיקים שהוא מייצר יסתדרו בטורים שיכוונו ישירות לתוך הפה והאף שלנו, ללא שום פיזור מרוח, ללא נפילה לרצפה – בקיצור, הסיכוי לכך מתון, אך אפשרי, במיוחד בתנאים של צפיפות או קרבה, או אנשים שמרססים יותר מהממוצע, כפי שניתן לראות במקרים כמו שראינו לאחרונה של מורה שמדברת מול כיתה – שם הדיבור הוא חזק יותר ופיזור החלקיקים בהתאם. בנוסף, זוהי ככל הנראה דרך העברה עיקרית בשלב בו נדבקים הם פרה-סימפטומטיים (טרם הופעת תסמינים כמו שיעול) או אסימפטומטיים.

בכל מקרה, מחקרים ממשיכים להראות ששמירת מרחק של כ-2 מטר ושימוש במסכות, אפילו ביתיות, מורידים משמעותית את הסיכוי להדבקות בעזרת סינון האירוסול שבכל זאת מגיע אלינו.

לסיכום – למי שהיה זהיר במיוחד והקפיד לחטא חפצים, לבודד את הקניות, ופחד להשתמש בשירותים ציבוריים או להכנס לבריכה – אפשר לקחת נשימה עמוקה ולהוריד את סף החרדה. אבל בכל זאת, אל תשכחו להישמע להוראות משרד הבריאות, לשטוף ידיים (זו היגיינה בסיסית), להמנע ממפגשים צפופים בחלל סגור, ולחבוש מסכות.

מקורות:

כתבה על הוירולוגים בגרמניה (המאמר המקורי בגרמנית)

https://www.thelocal.de/…/how-german-scientists-hope-to-fin…

https://immunology.sciencemag.org/content/5/47/eabc3582

3) https://www.cdc.gov/…/prevent-gettin…/how-covid-spreads.html

4). https://doi.org/10.1038/s41586-020-2196-x

5)https://doi.org/10.3201/eid2608.200681

6) https://doi.org/10.1073/pnas.2006874117

7) https://www.nature.com/articles/s41598-019-38808-z

8) https://pubs.acs.org/doi/10.1021/acsnano.0c03252

9)https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpubh.2020.00163/full

10)https://www.infectiousdiseaseadvisor.com/home/topics/covid19/respiratory-transmission-of-covid19-coronavirus/