עיקרי הדברים מתוך כתבה מאת פרופ׳ רן בליצר על היכולת של ישראל והעולם למגר את וירוס הקורונה החדש

פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וחבר צוות הטיפול במגיפות במשרד הבריאות, פרסם לפני מספר ימים כתבה קריטית על היכולת של ישראל והעולם למגר את וירוס הקורונה החדש. אנו ממליצים בחום לקרוא את הכתבה, אבל למי שאין זמן, להלן עיקרי הדברים כפי שנכתבו על ידו:

האם אחוז התמותה העומד על 3.4% מדויק?

החלוקה של מספר הנפטרים במספר הנדבקים אינה נכונה ממספר סיבות, כולל:

• יש מספר רב יותר של חולים בעולם שעוד לא נבדקו
• לא ידוע האם נתוני התמותה שפורסמו בסין הם מדוייקים
• לא ידוע האם כל מי שחולה כרגע יחלים או יתדרדר.

להערכת פרופ' בליצר, הנתונים המשקפים ביותר הם בדרום קוריאה מכיוון שהם מבצעים זה מספר שבועות אלפי בדיקות מדי יום ועל כן ספירת המקרים בה היא המדויקת ביותר. במדינה 5,600 חולים ו-28 נפטרים – שיעור של 0.5% בדיוק, והוא נותר יציב זה מס' שבועות.

מה המצב של התפשטות המחלה בישראל?

משרד הבריאות ממשיך להפעיל את האמצעים היעילים ביותר להכלת המחלה ומניעת התפשטות נרחבת – חקירה אפידמיולוגית ובידוד בית של כלל המגעים.

בזכות האמצעים אשר ננקטו עד כה, המחלה בישראל עדיין ניתנת להכלה בשלב זה.

האידיאל הוא לנסות ולהשאר במעגל אחד בודד של הדבקה מיידית סביב כל חולה, לתקופה ארוכה ככל שניתן.

מה יקרה כאשר יהיו יותר מדי חולים ואי אפשר יהיה לבצע חקירה מקיפה של כל אדם ואדם?

ככל שמספר החולים ממשיך וגדל, הוא עשוי לחצות את סף יכולת מערכת הבריאות לבצע חקירה אפידמיולוגית ובידוד מגעים פרטני, ואז נעבור משלב ההכלה (Containment) לשלב ההאטה (Mitigation).

השלבים הראשונים כבר יצאו לדרך:

• בתור התחלה הוטמע האמצעי החשוב ביותר והיעיל ביותר, רחיצת ידיים תדירה במים וסבון.
• השלבים הבאים מתחילים לאיטם– כמו הימנעות מלחיצת ידיים, מניעת התקהלויות וביטול אירועים המוניים.

שלב ההאטה כולל אמצעים של 'ריחוק חברתי' שמטרתם להקטין את מספר האנשים שפוגש כל אדם במהלך יום ממוצע, ולוודא שכמה שפחות מהם יכללו מגע הדוק.

השלב הבא של הריחוק החברתי יופעל במלוא עוצמתו רק כאשר יהיו עדויות ברורות לכך שהמחלה מתפשטת באופן בלתי מבוקר, והוא עשוי לכלול פעולות מורכבות הרבה יותר לביצוע: כמו אמצעי ריחוק חברתי בבתי ספר (כולל פעילות יחידנית בהפסקות וייתכן שאף לימוד מרחוק), עידוד שיטתי של עבודה מהבית ככל שניתן, ריחוק בתחבורה הציבורית (מושב ריק בין נוסע לנוסע) ועוד.

לא עדיף לתת למחלה להתפשט? 

יש הטוענים כי מאמצי ההכלה ומניעת ההדבקות מיותרים, כי הרי בין כך וכך בסופו של דבר המחלה תתפשט. להלן הדינמיקה של התפשטות מחלה מדבקת המסבירה מדוע לא כדאי לתת למחלה להתפשט:

א. מחלות מדבקות אינן מתפשטות באופן לינארי, אלא באופן מעריכי (סדרה הנדסית עולה). בשלב בו המספרים קטנים, המשמעות של התפשטות בלתי נשלטת נדמית מינורית. אבל ההשלכות האמיתיות מגיעות להכרה כאשר מדובר במספר גדולים יותר.

ב. אסור להמתין שכן תמונת המציאות שלנו מצויה בפיגור מובנה של 14 יום. במגיפות מסוג זה לא ניתן להגיב בזמן אמת כאשר הקטסטרופה קורית, שכן תמונת העולם שאנו רואים סביבנו מייצגת נכונה את ההדבקות שארעו לפני שבועיים, ואנחנו תמיד באיחור. אמצעי בריאות הציבור יעילים ביותר בשלבים בהם המחלה עודנה מוגבלת בהיקפיה.

ההשלכות הכלכליות והחברתיות במדינות אחרות, בפרט שהיו הראשונות להפגע מהתפשטות בלתי נשלטת של המחלה (איראן ואיטליה), מדגימות שוב עד כמה צדק משרד הבריאות בגישה הזהירה אשר נקט ועודו ממשיך ונוקט.

איך עוזרים מאמצי ההכלה וההאטה? 

דחיית שיא גל התחלואה – מה שצפוי להקטין את הנזקים הכלכליים והחברתיים:

• הקטנת גובה גל התחלואה – מניעת הצפה של בתי החולים בשיא הגל במונשמים וחולים קשים בהיקף שיוביל לאי ספיקה. אי ספיקה זו עלולה להיות הגורם המרכזי לתחלואה קשה ותמותה,
• הקטנת המספר הכולל של הנדבקים – מודלים מתמטיים של התפרצות מלמדים אותנו שריחוק חברתי ואמצעי בידוד יכולים גם להקטין משמעותית את המספר הכולל של החולים.  

פרופ' בליצר מסכם ואומר שהדבר יחייב את כולנו לערבות הדדית ורמה גבוהה של אחריות אישית, אבל יש לנו הזדמנות בלתי חוזרת להתמודד עם איום משמעותי על בריאות הציבור.

https://www.ynet.co.il/health/article/rJbyUtCEU?fbclid=IwAR0FmGOs2leIsiisQYdrm9lebTUoGbYH7Y70rBV5HsBlO0PlNU8WjpN815E